אליעזר רוסין

מראיינות: אילה שנקמן, נעה הדר, אילנה טולדאנו

אליעזר התנדב לפלמ"ח ושם הכיר את אשתו מרים. מרים הייתה בגדוד השלישי של הפלמ"ח ובאחת המלחמות שהייתה נגד הסורים היא וחבריה לקבוצה שכבו בתעלה והתחבאו מפני הסורים ואז כשהסורים התקרבו כל חבריה לקבוצה ברחו והיא נשארה וירתה עליהם למוות.
במסגרת הפלמ"ח הוא נלחם בכמה קרבות ובאחד מהם קיבל כדור ביד משוטר בריטי ולכן שכב ימים ארוכים בבית החולים. בבית החולים עשו לו גבס עם פלטינות (ברזל יקר ) ששקל 20 קילו. שמו לו את הגבס על כל הגוף מכיוון שפעם הרפואה לא הייתה מתקדמת  (לפני קום המדינה ) והוא סבל סבל נוראי, כל פעם הורידו לו את הגבס והחזירו בשביל לבדוק אם היד בסדר כי כל פעם היה לו חריקות מהגבס. בנוסף לכך הוא עבר המון ניתוחים  בידו .עקב כל הפעמים הללו  של הורדת  הגבס והחזרתו ידו נהפכה לצרה מהרגיל  וזה מאוד כאב לו ולכן ביקש מהרופא שיורידו לו את היד אך הרופא התעקש ולא הסכים ובזכותו יש לאליעזר יד  היום. באותה מלחמה גם שכנו איש האצ"ל נהרג. לאחר מכן עבר  להגנה ושם העלו אותו דרגה. דוא הצטיינות, לא משהו מיוחד.

הם מזמינים אותי לכל מיני אירועים ואתה הולך? (עכשיו קשה לי בגלל שאני פה כבר... אני לא בגיל) אאא ( לא פה בספר) אה כן (כן אין) בשביל מה פירקו והרכיבו כל הזמן?( לא הבנתי) בשביל מה פירקו והרכיבו כל הזמן?( לאא זה לא יסתדר, זה לא יתחבר טוב זו לא הרפואה שיש היום) הים זה הרבה יותר מתקדם(אאא) את כל הגוף כאילו עטפו בשביל היד?(אאא כל הזמן זה גם היה חורק לי כל מיני קולות כאלה טוב אני לא רוצה לספר זאת היסטוריה שלמה היו מרכיבים אולי אאא פעם היו מרכיבים מורידים מרכיבים מורידים) היום זה הרבה יותר מתקדם ( להוריד לחבר כל הזמן זה כל הגוף זה טוב אני מוכרח לא נעים לספר את זה הורידו לי כבר בגמר אני לא רוצה לתאר תגידו לי אולי זה כמו עובש של 2 אצבעות  אמרתי לרופא תוריד לי את היד הזאת אני לא יכול אי אפשר אני לא יכול הרופא אמר לי איזה תירגע זה יסתדר לך לאט לאט תהיה סבלני אני לא יכולתי עם היד הזאת את היד אי אפשר להגיד את זה) צרה? (מה? ) היא הייתה צרה? ( צר ככ אני לא רוצה להגיד , כלום זה כמו עצם לא משנה אבל הרופא אמר לי אל תתייאש  תוך כדי איך קוראים לזה אה תוך כדי שהורידו לי את 2 הפלטינות ולא  ידעתי שזה יקר, נתתי מתנה, אחת נשאר לי אם אתה מוריד את האחרון אין מלך תיד ולא הייתה כבר היה בינתיים כמו אני לא יודע איך להסביר את זה אני אמרתי לרופא תוריד לי את היד עכשיו אי אפשר לתאר את זה טוב זה זה היסטוריה שלמה) מעניין( כן זה מה שרציתי לספר לכם) אבל איך זה יסתדר?( אה?) מזל שבסוף זה יסתדר ( זהו זה רק יש לי את זה אזל זה לא מפריע לי מה שאני  עבדתי , היד הזאת אני קיבלתי ציון גם מ... אהם אהם מזה של ...אם... ראש המזכיר של אאאאא ציון על מה שעברתי זה היסטוריה שלמה אני יכול להגיד לכם זה זה מה שרציתי לספר.
רגע אתם רושמים את זה או משהו) אנחנו מקליטות (מה?) אנחנו מקליטות את מה שאתה אומר( לרשום) אנחנו מקליטות את מה שאתה אומר (אההההה)( אתם הקלטתם את זה) כן ( מה זה הקטנציק הזה חה חה חה ) חה חה חה ( כל הכבוד טוב  אני  לא רוצה  לעכב אתכם המון זמן, רגע אני יספר לכם היו פותחים סוגרים פותחים סוגרים ) איזה סבל זה ( ואז פעם הרפואה לא הייתה מפותחת כל כך) היום זה אז היא ( מה אין מה להשוות אין להשוות טוב זה מה שהיה אצלי אשתי עברה גם כן היא לא נפצעה אבל היא הייתה אחת...,
עוד סיפור קטן אני יכול לספר לכם על אשתי אאא היא הייתה בפלמ"ח  היא הייתה   ב ב זה היא הייתה גרה  האבא שלה נפטר בגיל שנה  שהיא הייתה קטנה והיא הייתה הייתה באיזה שהו מקום איך קוראים לזה עמדה פעם אחת בתעלה היא הייתה בתעלה מול הרבה יותר אצל האמא שלה לא רחוק מאיפה שאני הייתי גר, פעם היו גרים בצריפים עוד שלא הייתה מדינה אז היו  שם אאא זה הסורים ומאחוריה היו חברה  חיילים בתעלה, הם ברחו והיא נשארה לבד) איזה אמיצה( בגלל אאא היא ירתה על הסורים אין אי אפשר לתאר את זה ) יואו יואו) ( זה אחת הגבורות אם היא לא הייתה נשארת  אאא) איזה מזל שלא  קרה לה כלום ( מזל היא הייתה מול הסורים היא הייתה ואיך קוראים לזה אם הרובה שהיא החזיקה והיא הבריחה אותם הם חשבו שיש אולי עוד מאחוריה, הבריחה אותם, זו הייתה אשתי, זה הסיפור שלי) איזה אישה ( יש לי עוד לספר אבל אני לא רוצה לעכב אותכם, יותר משעה אבל אני רוצה להגיד לכם את התמצית כמו שאומרים רגע אתם הקלטתם את זה פה בזה? ) כן ( בקטנציק  הזה זה קולט הכול ) היום הכלא אא, היום כל דבק מקליט וזה (כן אני יודע יש גם לי אבל כזה קטן, לא הייתי מאמין,

טוב אני לא רוצה לעכב אותכם, אה תודה רבה לכם ) אה יש לנו פה שאלות על השואה (מה?) לראיין אותך (מי ) אנחנו רוצות לראיין אותך על השואה ( על השואה ?) כן (בבקשה) אז אה מה התאריך לידה שלך( אני נולדתי, או שאלת שאלה טובה , אני נולדתי ב 1922 את יכולה לתאר לך מה הגיל שלי, אבא שלי עלה בעליה השלישית. העליה השלישית זה נקרא שעוד לא היה פה לא מדינה ולא שום דבר לא היה אחרי שנה אבא העלה אותנו ואת האמא ואותי עם ארבא ילדים קטנים אני הייתי בגיל ארבע) הייתם ארבעה אחים? (לא לא בואי אני יספר לך, אני הייתי בן יחיד, מפונק, לא כל כך הייתי מפונק, אני הייתי בגיל ארבע אחותי  אחרי הייתה בגיל שנה ותאומות 2 אחיות הם היו בגיל שנה את יכולה  לתאר לך מה זה והיא באה לבד מיד הורידו אותנו בנמל יפו ושתי האחיות לא עלינו  האחיות התאומות נפטרו) בגלל מחלות? (  כל מיני סיבוכים ואני נשארתי ואחותי שנשארה איתי היא נמצאת בדיוק משהו מאוד יקר שמה והיא המצב שלה  מבחינה רפואית לא בראש בראש היא מתפקדת  יפה אבל הרגליים היא כבר לא יכולה ללכת היא שוכבת בבית דיור אה יש כזה דירה הבתים היקרים האלו שם היו גרים)בית אבות?( לא זה לא בית אבות נו איך קוראים את זה איך קוראים את המילה הזאת לא דיור מוגן אבל זה בלוקסוס זה מאוד יקר והיא היחידה שנשארה לי מהמשפחה אני הייתי בן יחיד אותי פינקו אוי ואבוי לפינוק הזה, לא אני לא רוצה לזלזל בהורים שלי, אנחנו היינו דתיים מאוד,
אני חייב לספר לכם עוד סיפור קטן אני יכול לספר) כן יש לנו  להיות פה עוד הרבה זמן ( כשאני הייתי צעיר היינו בבית דתי מאוד ואני  הייתי שחקן כדורגל מעולה, מגן ימני ואני הייתי נותן בעיטה היה מגיע עד השער ומשמה בזכותי היו נותנים גולים טוב זה לא משנה הבעיה הייתה זה שאת האימונים עשו בשבת ואנחנו היינו בבית דתי מאוד עם האבא אז האבא לקח אותי למפקדה של המשטרה האנגלית לא אה למאמן שם שהיה והוא ביקש ממנו אם ניתן להעביר את אליעזר שחעשה את האימונים ביום ראשון  ובגלל שהם היו צריכים אותי מאוד הם הסכימו ( ועשו את האימון ביום ראשון עם כולם?)( כן בגלל שאני הייתי מאוד חיוני הייתי נותן בעיטה וזה היה מגיע עד לשער אני הייתי מאוד ספורטאי
עוד סיפור אתם לא תאמינו חבל שאתם לא  יכולות להיות המון פה  אז עוד סיפור, אני הלכתי בשיטפונות אני עשיתי לי שתי עמודים קטנים שתי עמודים של עץ לא דק בערך משהו כזה ותקעתי ברגל פה אחד כזה , פה אחד עליתי  על זה והייתי הולך במים עם זה ) כמו קביים כזה?( חבל שלא מצאתי את התמונה הזאת זה אף אחד לא האמין הייתי הולך ככה אם שתי המקלות מחזיק ביד פה וככה הייתי הולך עם המקלות האלה אם העובי של הזה) יש היום תאלה שכאילו מחזיקים ככה את הרגליים בקרקס ( איפה?) קביים כאלה שעולים על זה קושרים את הרגל והולכים עם זה כאילו ( זה משהו אחר זה לא מקלות כאלה  זה היה מדרגה ראשונה כזה עובי רק כמו שאני מראה לך ככה החזקתי רגל אחת ושהייתי עולה אחת אני יכולתי גם ליפול  אז תפסתי את השני והתחלתי ללכת במים מים של 50 סנטימטר היו ונכנסתי פעם אחת אישה אחת בקשה התחננה אליי שאני ייכנס אצלה בצריף היינו חיים בצריפים שאני ייכנס אלי להוציא לה שם משהו אני לא זוכר מה שהיא אמרה נכנסתי שם והוצאתי את זה, עם המקלות הייתי לא ידעתי שאתם תבואו עם היה לי זמן הייתי מחפש אפפילו שעה את התמונה) יש לנו זמן ( לא לא זה סיפור קופסה ענקית אני יכול לעכב אותכם המון זמן)
ומה המקום לידה שלך ? אנחנו נולדנו בליטא הייתה היהדות הנפלאה ביותר אין לך מושג אימעך שמם הגרמנים ברגע שפרצה המלחמה הם מיד השתתפו אתם להרוג אותנו , הרגו את כל המשפחה של אבא שלי ואת כל המשפחה של האימא שלי אין לך מושג הם לקחו את זה מאוד ללב זהו אז הוא הלך וביקש מהמאמן שיעשו את זה ביום ראשון בגלל שהייתי כל כך חיוני והיו צריכים אותי והייתי ספורטאי גדול מאוד  אז הוא הסכים  זה היה משהו מיוחד לא היה קיים עד היום משהו שהיו עושים את זה ביום ראשון יש כאלה שעושים את זה בשבת) הרבה עושים בשבת ( כן זה מה שכן תראו אני לא יכול יש עוד המון סיפורים אבל זה אני צריך לקחת ספר ואני לא יודע אם הייתי יודע שאתן באות לא ידעתי את זה הייתי עושה את כל המאמץ בשביל הכתבה הזו זה מה שרציתי לספר לכם)
מתי עלית לארץ? (אז אנחנו עלינו ככה אבא עלה בעליה השלישית הוא עבר ממקום למקום ועבד בחקלאות קצת) אחרי המלחמה? ( לפני קום המדינה אחרי שנה הוא העלה אותנו. אנחנו היינו ככה אני הייתי בגיל ארבע ואחותי בת 3 ו2 אחיות תאומות שהם נפטרו היו בגיל שנה זו גם הייתה טרגדיה גדולה מאוד  לא קל לאבד שתי אחיות טובות והיום איך קוראים  לזה אני אדם מסודר אני אדם שאוהב לשמור על ניקיון אם אתם הייתם עוברי בכל החדרים היה לכם חושך בעיניים מלוכלך מפוזר הנה תראו את המיטה איזה מסודר ) רואים באמת הכל פה נקי ומסודר( אני קיבלתי פה פרס שהחדר שלי הכי מוסדר מכל הבית אבות ותראו את כל התמונות הדבקתי בלי מסמרים רק את זה כי זה תמונה כבדה) כן כי אחר כך זה יפול ( ואת זה קיבלתי מהרב הזה ותארו לכם את הרמז הזה זה לא בחינם אני תרמתי כסף ) למה תרמת?(  הייתי נותן תרומה  כאילו למקום שלו לישיבה שלו וכל אחד חושב שאני לקחתי עציץ והדבקתי על זה ) כן זה ממש מיוחד ( תחשבו עם הראש עם באמת הייתי שם פה עציץ התמונה הייתה נופלת אבל זה משהו יפה מאוד  וכל התמונות שפה זה המשפחות פעם לא היה צבעים אז זה אני ואשתי הגיבורה הגדולה אבל זה בשחור היום  בצבע זה עולם אחר לגמרי זה הנין שלי הים הוא כבר יותר גדול אבל זה הוא כן) איזה חמוד נכון איזה חמוד( איזה חמוד  הוא היום כבר בגיל חמש כבר ) הוא דומה לך ( הנה כאן שאני מחזיק אותו הנה את רואה את התמונה האחרונה בירוק שמה זאת היא שילדה את הנין הזה זה משהו אין לך מושג אי אפשר לתאר את זה ) אתה יכול אולי לספר קצת על המשפחה שלך קצת?(המשפחה שלי איזה הנוחכית או מה שהיה ) מה שהיה (אבא עלה בעליה השלישית

ולא הייתה אף מדינה הוא היה מתרוצץ בכל מיני מקומות הוא היה דתי מאוד אני גדלתי בבית דתי מאוד והא היה  יושן בכל מיני מקומות שהזמינו אותו אחרי שנה הוא העלה אותנו את האמא אותי והאחיות שלי )
וממה משפחתך התפרנסה? ( אבא שלי היה איך קוראים לזה הוא למד הרבה מאוד איך קוראים את זה בנמל )
הוא עשה הרצאות?( לא לא הוא  היה מומחה מאוד לראיין אנשים באיזשהו מקום מה הייתה העבודה שלהם הוא עבד הרבה שנים איך שפתחו את נמל תל אביב הוא הראשון שעבד שם ורשם מה מו מה צריך שם ואחר כך הוא עבד במחסן )
הוא היה כמו מנהל? ( כן זה די נקרא מנהל אבל הוא נפטר בגיל 42 בגלל שהוא לקח את זה ללב שכל המשפחה סבים סבתות אחים אחיות כולם מתו הליטאים מתי שהגרמנים פתחו הרגו את כל המשפחה שלו בליטה זה לא בגרמניה זה בארץ אחרת ואנחנו היינו ילדים נפרדנו ממנו בגיל 42 אני למדתי בישיבת תל אביב הראשונה  וזה היה בבית הכנסת הגדול באלנבי אני הייתי אחד מהמצטיינים בתלמוד וברגע שאבי שמע את זה הוא רצה לשים אותי בירושלים אצל הרב קוק הראשון אחד הגאונים הגדולים הרב קוק הראשון ועוד דבר אח אני לא ידעתי שאתם תבואו הייתה לי תמונה שהרב קוק הגדול שם לי את היד על הראש ואמר לי תלך בדרכי אביך ( המורה חיה מצטרפת )
תראי זה סיפור של היסטוריה שאי אפשר לתאר את זה אם אני יכול לעשות ספר פה יש חלק קטן מאוד קטן מאוד ואת יכולה לתאר לך שבזמנים ההם זה לא היה פשוט מאוד אני מדבר עוד לפני קום המדינה אז היו פה המשטרה האנגלית ) הבריטים( הם שמרו שאנחנו לא נחזיק נשק הם היו השולטים אז מתישהו אני הגנתי על שכונת שפירא בדרום תל אביב והם ראו אותי עם רובה וירו עליי ואז קיבלתי את הכדור פה ביד אבל זה היסטוריה כי אז לא היה רפואה מתקדמת שמו לי גבס כל הגוף שלי עם ברזל כאן עם היד גבס ואני אומר לך וקשרו לי את העצם זה היה  לפני קום המדינה בשנת בתקופת האנגלים אז זה היה קצת לפני 48  משהו כמו 47 אני שכבתי מון שנים בבית חולים בגלל היד כי שמו לי כל הגוף גבס   והגבס היה משקל ענקי היד הייתה כמו מקל עצם אז שיורידו אמרתי לרופא אבל הוא אמר לי להיות סבלני וזה הסתדר אומנם השאירו לי פה פלטינות 2 מתנה ( צילום )
אז לא היינו נשואים בפגישה של הפלמ"ח הכרתי אותה עברתי מההגנה לפלמ"ח בגלל שעברתי סכנות שאי אפשר לתאר בפלמ"ח הייתי אח"כ נתנו לי דרגה לפלמ"ח זו דרגה קיבלתי אות הצטיינות כתבה עליי היו לי מלא ניתוחים מאותו כדור ביג שמו גבס ניתוח הורידו ניתוח זה היה בבלפור הניתוחים שחטפתי את הכדור מהשוטר האנגלי כלנית אז שמו אותי בבית חולים הייתי 3 חודש עם כדור ביד והרופא אמר לי שעם אני יוריד לא יהיה לי יד בסוף האחרום היד הייתה מקל אז ביקשתי להוריד תיהיה סבלני עכשיו אני לא יכול ליישר את היד אומנם אבל במקצוע שלי היא עבדה מעולה ברוך ה הייתי אחד מהמזכירים המעולים של של גוריון בן ט שהייתי נשוי עם אישתי היה שדה התעופה של בן גוריון שמה התחננו אליי שאני יבוא לעבוד שמה במסגריה בתל אביב שלנוע מולים בנינו בנמל מכונות של שטיפת תפוזים ואני הרכבתי את זה  והיו  צריכים מלא בעלי מקצוע כאלה ורציתי ללכת אבל אשתי אמרה לי אליעזר מה כל יום תקום בחמש תיסע אז אולי עשיתי שטות ששמעתי לה ש אניאשאר עצמאי היא רצתה  אז זו השטות הכי גדולה שלי שנשארתי בתל אביב  בבן גוריון.
 עשו איתי הסכם קבע שגם שני יזדקן הן יהיו חייבים להשאיר אותי לעבוד שם והם לא יכלו לפטר אותי אבל אישתי הייתה לטובתי בסך הכול  המשיך עד שהמפעל נסגר עם מברשות המכונה למד סרטוטים נולד בליטה  שקוד  עטד לפני שלחיטה שיתפה  פעולה עם הגרמנים הוא ומשפחתו העלו ארצה שנת נולד ב  22   ב26 הם עלו  באוניה עלו על האוניה בנמל בליטה  שטו  ירדו בים התיכון לפני מלחמה אבא מחסנאי מוכשר בתל אביב ראשון בנמל בית חרושת סיגריות גרו בתל אביב בדיזינגוף צריפים היום רחוב טשרניחובסקי פ עם נורדיה למד בהמאיריס ליד דיזינגוף המדיז  בגיל 4 5 6 היא  אצל הרב קוק הגדול עם אביו ובירך אותו שילך בדרכי אביו  האבא כל ססף שהשיג נתן לישיבה של הרב קוק לכן זה לא פלא שהוא בירך אותו ככה  אמא  שמע את העדויות מהעיר אבא שלו על המשפחה שמה הרגו  משפחתו של אמו באה מהגאוינם אמא נפטרה שנה אחרי אבא  אבא נפטר בשנת 1942 היאה בגיל  20  דברו באידייש ופןלנית אמא לקחה אותו לגרמניה בצעירותו  תאומות נפטרו בארץ  המליץ ישיבה  ואז עבר לישיבה בבית הכנסת הגדול היה חזן והיה במקהלה   עלו ב26 הגאון מוילנה  יחס שכנים היה נהדר  הרגו על ידי ירי ישיר  נכנס לבית האבות בגיל 80  היה  מתופף בבני עקיבא   היה בקרבות ראה מוות כל יום  הפעילות הייתה באיזור תל אביב היה שחיין טוב  בגיל 8  נכנס לירקון והיה אסור להיכנס וא תפסו אותו והעבירו אותו צ  למשטרה למזד לשחות בירקון ואז הוא קיבל הודעה שהגיעה אוניית מעפיליםפ לחוף נתניה ליד מכמורת  והא הוריד את האנשים מהסירה ועל החוף חיכתה משאית ששתעמיס עליה את כל האנשים בדיוק שכולם היו על המשאית הוא ישדב מאחור לשמור ואז הוא חטף את הכדור יש שם שלט זיכרון לזה כולם ידעו הוריו וחבריו שהיה בפלמ"ח  ותמכו בו על זהה שהתחתן הוריו מתו הוריו היו ממשפחות  מפוארות רק אחותו נשארה איתו היום אין עוד אף אחד  השתתף בכל הפעולות שהיו לפי זכירתו כיום יש לו נין אחד בן חמש יש ל יש לו בת ובן ועוד בן אחדו  הוא נפטר בגיל 34 אריה מסיגריות יש לו 2 בנות נכדות באוניברסיטה  לבן השני ישראל 2 בנות ובן אחת מנהלת ערוץ שני דנה וחן ואחת לומדת בעיית חשמל בנו ישראל מהנהל חברת חשמל ברידינג אשתו נפטרה סרטן ונפטרה בגיל 80 אריה עבד במחשבים ועבד כמנופן בחברת החשמל אבל פטרו אותו הרבה כי היה שובב וגןם עבד במחשבים אני עוד בגיל הזה זוכר לספר לכם היה סנדק בברית של נכדו אני עברתי הרבה מאוד  בחיים  גייסו אותו להגנה כחובה וגם הגן מההפצצה  תמר ברגר האיטלקית  שבה נהרגו 125 בני אדם  ו50 משפחות שביתם נהרס היה לו סוס שמת מההפצצה האיטלקית  היה לו סוס באורווה ואבא שלו אמר שעם יציעו  שהסוס ישאר באורווה אני יתן לכם משהו אז הוא רכב עליו וכשפרצה הסוס נבהל שבר את הדלת של האורוווה ה וברח ונהרג ואמרו ברוך שפתרנו מהסוס  אשתו נולדה בפולניה   בתעודה כתוב נפטרה ב2003 והייתה לוחמת אמיצה מאוד  תמר ברגר עיתונאית  בניו שכנעו אותו לבוא לבית האבות היה הבתפילה בשלו בתי כנסת והיו עצובים שהוא כבר לא אבל ממשיך להיות חזן בבית האבות  שקמה המדינה הוא היה פצוע קשה מאוד אבל כיום יצא מזה  היה בבית החולים הדסה  בחתונה היה אחרי הגבס אשתו הייתה בתעלות בין שמן

אליעזר רוסין