רחל קארפל

ביילסקו ביאלה

שם: רחל קארפל.
תאריך לידה: י אייר 1926
מקום לידה: פולין.
שפת אם המקורית: יידיש ועכשיו עברית.

רקע משפחתי:
מתי עלית לארץ? 1 למאי 1933
 היכן גרת בחו"ל? בעיר ביילסקו ביאלה שבפולין,
מקום מגורים בארץ עכשיו? עכשיו אני גרה באזור תל אביב
איפה גרת שעלית לארץ? ברמת גן עד הרגע שהגעתי הנה
מה הרקע הדתי של משפחתך? אנחנו תמיד היינו דתיים! ברור שדתיים

באיזה בית ספר למדת כשעלית לארץ? ברמת גן, נחלת גנים
היית בתנועת נוער? כן בתנועת הנוער העובד, לא הייתי בבני עקיבא

המאבק במסגרת מחתרת ההגנה:
באיזה מחתרת השתתפת? הגנה
כיצד גויסת לפעילות?הייתי מתארגנת באה ב-7:00בבוקר ושמה היינו עושים את מה שהמדריך אמר (תרגילים....)
ההורים שלך ידעו על הפעילות שלך במחתרת? להגיד לך את האמת אני לא חושבת שהם ידעו הכול, אימא הייתה עסוקה בעסקים שלה ולא הייתי ממש מסבירה להם  מה אני עושה.
האם הסביבה תמחה בפעילותך? לא כל כך... אני לא ממש יודעת
באילו פעולות או מבצעים השתתפת? אני לא השתתפתי בפעולות או מבצעים.
מי היו המפקדים שלך\איך קראו להם? אני לא זוכרת.
אילו תמונות או אירועים את עדיין זוכרת? לא אני לא זוכרת.

מלחמת השחרור:
בת כמה היית כשהתחילה המלחמה? הייתי בגיל 22

(כל השאלות שהיו בחלק הזה רחל לא ענתה בגלל שהיא לא נלחמה)

כיום:
איפה את גרה עכשיו? בתל אביב בבית אבות
מצב משפחתי ותעסוקתי במהלך בשנים האלו? חיינו מהפנסיה ובעלי עבד בתעשייה צבאית.
פעילות או תרומה לחברה ולקהילה? אני הייתי מתנדבת כמה שנים ביד ויד וקיבלתי תעודת הוקרה.

ראיון אם רחל קארפל

הסיפור שלי:
קוראים לי רחל קארפל אני נולדתי בפולין ב-1926. בבית דיברנו יידיש ופעם ידעתי פולנית אבל שבאתי ארצה כבר שכחתי פולנית. עליתי לארץ ב-1933 וגרתי ברמת גן,והגענו ארצה בזכות הדודה שלי שדרשה קודם את אבא ובאור זה גם אנחנו הגענו. אנחנו היינו דתיים אבל יש לי אח אחד גדול ממני שהיה קצת מסכן הוא נפטר ולא הקים משפחה  והוא לא היה כל כך דתי אבל הוא הקפיד ללכת לבית הכנסת. כשבאנו לגור ברמת גן לא היה בית ספר דתי בימים ההם היה רק בית ספר דתי בבני ברק וזה היה רחוק מאיתנו,אבל גם עלה כסף באוטו וללכת ברגל בוואדי שלא יכולנו אז שמו אותי במה שהיה. בזמנים ההם התחיל להתפתח בתי ספר של ההסתדרות אז הלכתי לשם ואז גם אחי הלך לשם. היה רב וקראו לו הרב אושפיזין והוא בנה בית ספר דתי וחלק לא דתי אז את אחי העבירו לחלק הדתי ואני נשארתי בחלק הלא דתי אבל הדחף והאמונה זה רק מהבית, אמא לא ויתרה לי על בית כנסת על חגים ועל תפילה תמיד התפללתי כשאני אגדל אני אשלח את הילדים שלי לביתי ספר דתיים.
בפולין לא היה רקע מי יודע מה?הדודה שלי אחות של אמא כנראה הייתה בעלת אמצעים יותר טובים כי היא הראשונה שהגיע ארצה. אבא שלי ניסה כל מיני דברים אבל לא היה לו עבודה בפולין גם כשבאנו ארצה לא היה לו פרנסה אבל היה רב שרצה שהוא יהיה סופר סתם כי היה לו כתב יד יפה אם אותיות קטנות ויפות אבל הוא היה חולה במחלה. אימא התחילה להתעסק במסחר, היא פתחה חנות קטנה באותה דירה שגרנו והם מכרו ביצים ולחם וחלב... זה היה קשה מאוד! אמא הייתה היחידה שעבדה אבא לא עזר לה אם כן אני עזרתי לה לסחוב דברים להעביר דברים וזה היה מאוד קשה. לא הייתי בבני עקיבא הייתי בתנועת נוער שהייתה קשורה לבית ספר שלי וקראו לזה נוער עובד התלבושת הייתה חולצה כחולה וסרוך אדום.
אני הייתי בהגנה גם כן במסגרת בית הספר הנטייה הייתה להגנה ואחר כך שנולד פלמ"ח. אבל אני ידעתי שאני לא אהיה לפלמ"ח.בבית שלי הייתה רוח אחרת אני לא הלכתי כל כך נגד ההורים הם היו מספיק מסכנים ואני לעזור להם הרבה אבל אני הרגשתי שלפחות לא להוסיף אוד דאגות אז הייתי הולכת ובפעילות שאני השתתפתי בו היינו מאוד עסוקים במהלך השבוע וניסיתי גם לעזור לאימא בשבת בבוקר היינו נפגשים בקבוצות והיינו לומדים כל מיני תרגילי התכוננות אם מקלות  אבל אני לא יצאתי למחנות. אני הייתי בת 12 15 הייתי מאוד צעירה הייתי במשטרת הגנה הייתי קמה מוקדם לובשת מכנסיים וחולצה בצבע חקי והייתי באה לשם והיה תרגילי סדר והייתי חוזרת הביתה כל יום.       כל האזור שעכשיו תל השומר זה היה כמו על כף היד רחוק  הייתי הולכת,לחוג.אני לא השתתפתי בפעילויות צבאיות.
אני נישאתי בגיל 22.כשאמרו לי שאתם תבואו לדבר איתי אמרתי להם שלא יצמח ממני הרבה. אני הלכתי ואני הייתי בתנועה אבל לא ממש השתתפתי. אני פא עכשיו לבד אבל אני באתי אם בעלי והוא מאוד רצה לבוא לבית אבות רק שאני חשבתי מה אני אעשה שם? אז לא רציתי. אבל כעבור זמן בעלי המשיך לעבוד ובאותו זמן הוא לא הרגיש טוב והוא הלך לרופא והרופא אמר שאסור לך זה ואסור לך זה ושהו סיפר לי את זה אני חשבתי אם הוא לא יכול לעשות הרבה דברים זה אומר שיותר עומס נופל עלי שגם ככה לי היה קשה אז אמרתי לו בו נלך לבית אבות והוא היה מאוד שמח בעלי עבד בתעשיית צבאית.
ברוך השם יש לי מזל שבאתי לארץ זה רק מן השמיים,באמת. בעלי הציע לבוא וליראות את הבית אבות הזה. אז באנו לבקר פה והתרשמנו והדעה הייתה אחידה כאילו היינו פה אחד. אני תמיד אומרת לכל החדשים שבאים לבית אבות שזה המקום הכי טוב.